0 מוצרים בעגלת הקניות עגלת קניות
לקבלת הצעת מחיר או יצירת קשר

מלאו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

מחירים מיוחדים למשווקים

מלאו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

  • איכות איכות
  • אמינות אמינות
  • מקצועיות מקצועיות

פרוטק - בטיחות וטכנולוגיה בע"מ הינה חברה העוסקת בתחום ציוד הבטיחות, ציוד ההשרדות והציוד הטכנולוגי לתעשייה ולפרטיים. החברה הוקמה בשנת 2007 לאחר למידת התחום לעומקו ושיתוף בין אנשי מקצוע העוסקים בתחום. החברה מתמחה בשיווק וייעוץ במגוון תחומים רחב ומייצגת חברות בעלות שם עולמי כשאמינות ואיכות מוצריהן עומדות בראשן. פרוטק שומרת על דינמיות והתחדשות תוך איתור החידושים הטכנולוגיים העדכניים ביותר ופועלת מתוך ראייה כוללת של צרכי הלקוח, שיפור איכות החיים של עובדיו והכול תחת דגל של אמינות, נאמנות, מחויבות לשירות והתחייבות לאיכות.

בית > תוכן מקצועי > ציוד בטיחות תקני – חובה או מותרות

ציוד בטיחות תקני – חובה או מותרות

השימוש בציוד בטיחות תיקני הכרחי בין אם מדובר במשקפי אבק פשוטים לבניין ובין אם מדובר במסכות הגנה נשימתיות למילוט. שימוש בציוד מגן שלא נבדק לפי התקנים ההכרחיים, עשוי חלילה להיכשל ולגרום לפגיעה גופנית במשתמש ואף לסכן את החברה או המפעל שרכש את ציוד המגן.

speaking-14530681280

המאמר הנ"ל עוסק באתיקה ומוסר של יצרנים, יבואנים ובתי מסחר בנושאים של ייצור ושיווק ציוד בטיחות.

ברוב המקרים, לא ניתן לדעת בוודאות מהיכן נרכש הציוד והאם יצרניו ומשווקיו הקפידו על הכללים האתיים של בדיקת הציוד ובדיקת כלל המסמכים הישימים המעידים על טיב המוצר כבר בשלב הקנייה מהיצרן. אפילו אם ניתן היה לדעת מהיכן הגיע הציוד, היבואן תמיד יכול לטעון ל"תמימות דעים" למול היצרן: להסתפק בסימון התקן המופיע על המוצר ולהכחיש טענות של מוצר לא תיקני - בעיקר מפאת כך שיש מעט מאוד מעבדות בישראל שיכולות לאמת את התקינה של הציוד אל מול מסמכי היצרנים. לצערנו הרב, המקרים החמורים ביותר של זיופים של "מוצר תיקני" פעמים רבות מתגלים רק לאחר שאותו מוצר כשל במבחן המציאות והוביל לפגיעה בגוף או ברכוש כתוצאה מהשימוש בו.

במקרים מצערים אלה, העובד שהשתמש באותו ציוד לא תיקני, נותר עם פגיעה שיכולה להגיע עד לכדי נכות ולפעמים אף לצמיתות. באופן טבעי, הנפגעים שנושאים בתוצאה הקשה באופן ישיר הם העובד והמעביד: עובד ← פגיעה גופנית ← פגיעה כלכלית ← תביעה. מעביד ← מחסור בכוח אדם ← עיכוב בעבודה ← פגיעה כלכלית ← חשיפה לתביעה.             

אחת הדרכים להתמודד עם הנושא הינה על ידי אימוץ ערכי מוסר ואתיקה מצד היבואנים שבכוחם למזער סיכונים ונזקים (עוד בשלב ההתקשרות והמו"מ מול היצרנים). ליבואנים יכולת לבדוק בעצמם האם היצרן הינו בעל שם עולמי הרשום במאגרי מידע, כאשר איכות וטיב מוצריו עומדת בראש מעייניו ושדואג לספק את כלל מסמכי הבדיקה המקוריים המעידים על תקינה ראויה ועל קיום בדיקות במעבדות חיצוניות ובלתי תלויות אשר מקובלות על השוק העולמי. (מעבדה לדוגמא: https://www.tuv.com/world/en ). גם אם מדובר ביצרן חדש או בנציגות בינלאומית חדשה של ציוד מגן אישי, על היבואן לבדוק אם היצרן והציוד שהוא משווק עומד בקריטריונים ובתקינה הראויה. במרבית המקרים, בדיקות אלו יכולות ואף צריכות להתבצע ע"י היבואנים.

ניתן להבחין בין כמה סוגי אחריות בשרשרת האספקה של ציוד בטיחות תיקני או לאו; הראשונה שהן היא האחריות חברתית של היבואן. האחריות החברתית חלה עוד הרבה לפני האחריות המקצועית, שכן האחריות החברתית הינה למעשה האחריות כלפי כל אדם בחברה באשר הוא, אשר רוכש ציוד בטיחות שאותו יבואן מייצג ומשווק שעשוי להימצא כלא תיקני ואף פגום. אחריות זו חלה­ מתוקף כך שהיבואן הוא היחיד שיכול לאכוף את נושאי התקינה אל מול היצרנים עוד בשלב המשא ומתן. על היבואן מוטלת גם אחריות מקצועית אל מול עצמו ולמול לקוחותיו. פעמים רבות היבואן חורט על דגלו את אופי פועלו והגדרתו של המוצר. תפקידו זה המהווה כגוף המייעץ איזה ציוד לרכוש, לאיזה שימוש אותו ציוד מתאים, איך והיכן נדרש לעבוד איתו – הינו תפקיד המגלם אחריות מקצועית אדירה.

מדינת ישראל כחברה בארגון ה OECD, עדיין לוקה בחסר בכל נושא התקינה והאכיפה של ציוד בטיחות. כבר בשלב הבאת המוצרים לארץ על ידי היבואנים, המוסריות שבייבוא ובשיווק מוצרים תקניים אשר נמכרים בשוק החופשי (למפעלים קטנים, בתי מסחר, חנויות "עשה זאת בעצמך" וכו') חלה על היבואנים המשווקים. הסיבות לשיווק ציוד לא תיקני טמונה לרוב בעובדת הרווח הכלכלי ולעיתים אף נובעת מחוסר ידע מקצועי מצד יבואנים אשר עיסוקם אינו מתמקד בייבוא ציוד בטיחות בלבד. חברת הייבוא תעדיף לשווק מוצר ״זול״ יותר שעליו עשויה להרוויח יותר ובנוסף לכך ״תקנה״ את לקוחותיה המסחריים בכך שתציע להם מוצר במחיר זול מבלי להתייחס לבחינות איכות ולתו תקן וכל זאת במסווה של ציוד תיקני (בתום לב או לאו). כדור השלג הזה למעשה ממשיך ומתגלגל הלאה לבתי המסחר המשווקים את הציוד הלאה ללקוחותיהם שגם כן מתפתים ורוכשים את אותו ציוד "נגוע". הבעיה מתחילה למעשה עוד אצל יצרנים שלפעמים נתפסים כמפוקפקים ולפעמים פשוט לא נדרשים לעמידה בסטנדרטים מקצועיים במדינות בהן הם פועלים. בנוסף, האינטרס לצמצם בכוח אדם ובחומרי גלם מוביל לייצור במדינות מתפתחות שאינן חשופות לסכנות הטמונות בשיווק מוצרים לא תקניים "ועל הדרך" אותם מוצרים ברמת איכות ירודה משווקים למדינות מערביות מפותחות, בהן למעשה ישנה אכיפה מסוימת על ייבוא המוצרים אך לא בצורה שניתן למנוע ייבוא של ציוד שהוגדר כלא תיקני. בשורה התחתונה, אם רוצים - פשוט מייבאים.

ייחוס ייצור , ייבוא ושיווק ציוד בטיחות לא תיקני לתאוריה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל,

כעובדה, אין אכיפה מתמדת על נושא תקנים בייבוא של רוב ציוד הבטיחות, ברוב המקרים אף גורם מייבא או משווק לא עובר על החוק בפועל בין אם שיווק ציוד תיקני או לאו, אין אכיפה קולקטיבית על שיווק ושימוש בציוד מסוג שלא עבר תקינה - לא על ידי הרשויות ולא על ידי ממונים מטעם הרשויות.

למעשה, בכל רשימת ציוד הבטיחות שנכנס לארץ במכון התקנים, רק חמישה מוצרים הינם נושאי תקן רשמי מחייב (כובע מגן תעשייתי, מנעלי מגן, ביגוד מגן זוהר, כפפות עבודה, מסכות ריתוך), המשמעות היא שחובה על יבואנים אלה לעבור בדיקת אמיתות לתקן במעבדות של מכון התקנים. מבחינה כלכלית בלבד, המרוויחים העיקריים משיווק ורכישה של ציוד בטיחות לא תיקני הם אלו החוסכים כלקוחות ואלו המוכרים, המשווקים ללקוחותיהם את אותו ציוד זול ובכך למעשה מרוויחים לקוח.
המפסידים הם כלל העוסקים בייבוא והשיווק והחשופים ביותר לסיכון הינם המשתמשים של ציוד בטיחות לא תיקני הנמצאים בסכנה מתמדת של חשיפה לתביעות, חוסר מקצועיות של עובד בעבודה איטית עם ציוד לא מקצועי, איבוד זמן יקר של עובד הנפגע כתוצאה משימוש בציוד הנ"ל והגרוע מכל, חשיפה לפגיעות בגוף ובנפש.

לסיכום, ניתן לומר ששיווק של ציוד מבלי הוכחת עמידה בכלל כללי התקן אינה עומדת בכלל האתיקה והמוסר, שכן ישנם יותר מפסידים ונפגעים מרכישה של ציוד מוזל ולא איכותי מאשר מרוויחים בכל הקשור בייצור, שיווק ושימוש בציוד בטיחות לא תיקני.

חברת פרוטק מתמחה בשיווק וייעוץ במגוון תחומים רחב ומייצגת חברות בעלות שם עולמי כשאמינות ואיכות מוצריהן עומדות בראש

אין בכל האמור במאמר פגיעה או הטלת דופי בחברה או אירגון כזה או אחר, ­חובת ההוכחה לתקנים הנדרשים מוטלת על החברות המשווקות בלבד.