0 מוצרים בעגלת הקניות עגלת קניות
לקבלת הצעת מחיר או יצירת קשר

מלאו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

מחירים מיוחדים למשווקים

מלאו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

  • איכות
  • אמינות
  • מקצועיות

פרוטק - בטיחות וטכנולוגיה בע"מ הינה חברה העוסקת בתחום ציוד הבטיחות, ציוד ההשרדות והציוד הטכנולוגי לתעשייה ולפרטיים. החברה הוקמה בשנת 2007 לאחר למידת התחום לעומקו ושיתוף בין אנשי מקצוע העוסקים בתחום. החברה מתמחה בשיווק וייעוץ במגוון תחומים רחב ומייצגת חברות בעלות שם עולמי כשאמינות ואיכות מוצריהן עומדות בראשן. פרוטק שומרת על דינמיות והתחדשות תוך איתור החידושים הטכנולוגיים העדכניים ביותר ופועלת מתוך ראייה כוללת של צרכי הלקוח, שיפור איכות החיים של עובדיו והכול תחת דגל של אמינות, נאמנות, מחויבות לשירות והתחייבות לאיכות.

בית > תוכן מקצועי > ציוד בטיחות תקני - כן או לא

ציוד בטיחות תקני - כן או לא

השימוש בציוד בטיחות תיקני הכרחי בין אם מדובר במשקפי מגן פשוטים למעבדה ובין אם מדובר במסכות להגנה נשימתית למילוט. שימוש בציוד מגן שאינו נבדק לפי התקנים הרלוונטים אליו הוא מיועד עלול חלילה לפגוע במשתמש ובגופו ומאידך לפגוע בארגון אותו הוא מייצג.

speaking-14530681280

המאמר הנ"ל עוסק באתיקה ומוסר של יצרנים, ייבואנים ובתי מסחר בנושא ייצור ושיווק ציוד בטיחות לא תיקני לגופים שונים.

ברוב המקרים, לא ניתן לדעת בוודאות מהיכן נרכש הציוד והאם משווקיו הקפידו על הכללים האתים (הלא כתובים) של בדיקת מקור הציוד ובדיקת כלל המסמכים הישימים המעידים על טיב המוצר עוד בשלב הקנייה מול היצרן, מה גם, שאפילו אם ניתן לדעת מהיכן הגיע הציוד, תמיד היבואן יכול להכחיש שהוא מבחינתו "תמים דעים אל מול היצרן" מפאת העובדה שאין כמעט בכלל מעבדות בישראל שיכולות לאמת את התקינה של הציוד אל מול מסמכי היצרנים, שלפעמים מתבררים כזייפנים של "מוצר תיקני" רק לאחר שאותו מוצר כשל במבחן המציאות ועובד נפגע כתוצאה מהשימוש בו.

לבסוף, מה שנשאר הוא העובד שהשתמש באותו ציוד ושנותר פגוע ולפעמים אף נכה ואין תמיד כיצד לטפל בנושא ולהתמודד איתו הלאה מלבד לטפל בעובד עצמו, דבר המצריך ובצדק רב משאבים רבים, תביעות מול מוסדות המדינה,
תביעות מול ביטוחים פרטיים ובמקרה הגרוע תביעות אל מול המעסיק שסך הכל רכש ציוד לא תיקני שלא ביודעין ועלול כעת לשאת בנזקים כלכליים ונזקי מוניטין אדירים.

אחת הדרכים לאכוף את נושא התקינה הינה על ידי מוסר ואתיקה מצד היבואנים שיכולים למזער סיכונים ונזקים (עוד בשלב המו"מ מול היצרנים) ושיכולים לבדוק בעצמם האם יצרן הוא יצרן בעל שם עולמי הרשום במאגרי מידע כאלו
ואחרים ושאיכות וטיב מוצריו עומדת בראש מעייניו ושדואג לספק את כלל מסמכי הבדיקה המקוריים המעידים על תקינה ראויה במעבדות אשר מקובלות על השוק העולמי. (אתר לדוגמא: org.safetyequipment.www://https ­/ ההתאחדות הבין לאומית לציוד בטיחות). גם אם מדובר ביצרן חדש או בנציגות בינלאומית חדשה של ציוד מגן אישי שלא מופיעה באתרים כנ"ל, עדיין ניתן לבדוק אם הם והציוד שהם משווקים עומדים בקרטריונים ובתקינה הראוייה, ברוב המקרים, בדיקות אלו יכולות להעשות ע"י היבואנים בלבד.

ניתן להבחין בין מספר סוגי אחריות המיוחסים לכל אחד בשרשרת האספקה של ציוד בטיחות תיקני או לאו, אחריות חברתית של היבואן,­ מתוקף כך שהיבואן ורק היבואן יכול לאכוף את נושאי התקינה אל מול היצרנים עוד בשלב המשא ומתן, מוטלת עליו בעצם אחריות חברתית בגבולות המדינה עוד הרבה לפני האחריות המקצועית, האחריות החברתית למעשה הינה אחריות כלפי כל אדם בחברה באשר הוא, אשר רוכש ציוד בטיחות שאותו יבואן מייצג ומשווק ויכול להמצא כלא תיקני. האחריות המקצועית של היבואן הינה אחריות אל מול עצמו כגוף המגדיר עצמו כגוף מקצועי המייבא ומשווק ציוד מגן תיקני, לרוב אותו יבואן חורט על דגלו את אופי פועלו והגדרתו כגוף המייעץ איזה ציוד לרכוש, לאיזה שימוש אותו ציוד מתאים, איך והיכן נדרש לעבוד איתו.

אחריות מוסרית וסיבתית של היצרן ­בהנחה שהיבואן הינו באמת תמים דעים ולא מודע לציוד שהוא מייבא, אזי האחריות המוסרית הינה של הגוף המייצר, שביודעין או לא מייצר ציוד לא תיקני ומשווקו הלאה למדינות בהם נדרשים תקנים כאלו ואחרים ולמעשה נוהג בצורה רשלנית ופושעת. ניתן להוסיף ולומר שאותו יצרן יכול גם הוא להכחיש שנהג בחוסר אחריות מוסרית כלפי לקוח / יבואן / מדינה אליהם הוא משווק כי אין הוא מודע לאילו תקנים נדרשים בכל מדינה ולפעמים אינו מודע כלל לאיזו מדינה הציוד מיועד, ולכן מושג האחריות המוסרית והסיבתית הוא מאוד מורכב בהקשר הזה וחוזר אל היבואן עצמו שרוב האחריות בין אם היא סיבתית או מוסרית מוטלת עליו. במדינת ישראל, מכיוון שהינה מדינה מאוד מערבית אך עדיין לוקה בחסר בכל נושא התקינה והאכיפה של ציוד בטיחות בשלב הבאת המוצרים לארץ עלידי היבואנים, המוסריות שבייבוא ושיווק (לא בייצור) מוצרים תיקניים חלה על המשווקים והיבואנים, והסיבות לשיווק ציוד לא תיקני טמונה בעובדת הרווח הכלכלי, חברת הייבוא מעדיפה לשווק מוצר ״זול״ יותר שעליו תרוויח יותר ובנוסף לכך ״תקנה״ את לקוחותיה המסחריים בכך שתציע להם מוצר לא תיקני שלא עבר בחינות איכות במחיר זול ובמסווה של ציוד תיקני. כדור השלג הזה למעשה ממשיך ומתגלגל הלאה לבתי המסחר המשווקים את הציוד הלאה ללקוחותיהם שגם כן מתפתים ורוכשים את אותו ציוד "נגוע", הזיוף מתחיל למעשה עוד אצל יצרנים שלפעמים נתפסים כמפוקפקים ולפעמים פשוט לא נדרשים להיות מקצועיים במקום בו הם מייצרים ובנוסף מעוניינים לצמצם בכוח אדם ובחומרי גלם ומייצרים מוצרי מדף ברמת איכות כושלת שנמכרים במדינות מתפתחות "ועל הדרך" אותם מוצרים משווקים למדינות מערביות מפותחות ששם למעשה ישנה אכיפה מסויימת על הבאת המוצרים אך לא בצורה שניתן למנוע ייבוא של ציוד שהוגדר כלא תיקני. בשורה התחתונה, אם רוצים פשוט מייבאים.

המוסד לבטיחות וגהות מעלה את המודעות של שמירה על כללי הבטיחות ושימושו ברמת המשתמש בכל מפעל וגוף אשר נדרש בשימוש של ציוד מסוג זה, אך למעשה אינו אוכף את טיב הציוד והאם הינו תיקני או לאו מתוך היותו מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) בלבד ולא גוף הממונה מטעם הרשויות על נושא התקינה וכך כל יבואן אשר לא נבדק לפרטי פרטים בעת ייבוא של ציוד בטיחות ע"י המדינה עצמה יכול לייבא ציוד לא תיקני שבסופו של דבר עלול לפגוע במשתמש. מכיוון שהמדינה לא באמת עושה מאמצים לאכיפה, ניתן לומר שגם עליה מוטלת אחריות חברתית שלא באמת מתממשת אלא בדרך עקיפה של מכון התקנים הישראלי שמוודא תקינה רק לציוד אותו יכול לבדוק במעבדותיו העצמאיות.

הנזקים ברמת המיקרו והמקרו:

ברמת המיקרו: ניתן לומר שהעובד עצמו הוא הנפגע העיקרי בכל מה שקשור לפגיעה ישירה פיזית בגופו ובכלל במשפחתו שכן הוא עלול למצוא עצמו ללא עבודה או ללא יכולת לעבוד כאשר מדובר במצב שבו הוא אינו מבוטח ונפגע כתוצאה משימוש בציוד בטיחות לא תיקני. כמו כן אותו גוף מוסדי/מפעלי אשר רוכש ציוד לא תיקני המסכן את חיי עובדיו ואת משפחותיהם (כמעגל שני המתפרנס מעבודתו) וחשוף לנזקים כלכליים עצומים אם יימצא שלא נהג על פי כללי הבטיחות המפורסמים ע"י המוסדות השונים המעלים את המודעות לציוד מגן ולפי התקינה הנדרשת.

ברמת המאקרו: מדינה המחשיבה עצמה מדינה מערבית ואוכפת את מרבית חוקייה בצורה שבה אוכפים חוקים בעולם המערבי נפגעת מכך שיכולה להיות ירידה בתפיסת המדינות המערביות אותה כמדינה אשר נחשבת למדינה איכותית בעלת סטנדטרטים גבוהים בכל התחומים ובפרט בתחום הבטיחות ובנוסף אותה תפיסה יכולה לבוא גם מצד המדינות המתפתחות המייצאות את אותו ציוד לא תיקני לאותה מדינה.

ייחוס ייצור , ייבוא ושיווק ציוד בטיחות לא תיקני לתאוריה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל,

כעובדה, אין אכיפה מתמדת על נושא תקנים בייבוא של ציוד בטיחות, ברוב המקרים אף גורם מייבא או משווק לא עובר על החוק בפועל בין אם שיווק ציוד תיקני או לאו, אין אכיפה קולקטיבית לא על ידי הרשויות ולא על ידי ממונים מטעם הרשויות על שיווק ושימוש בציוד מסוג שלא עבר תקינה. מבחינה כלכלית בלבד, המרוויחים העיקריים משיווק ורכישה של ציוד בטיחות לא תיקני הם אלו החוסכים בקנייה של ציוד כנ"ל ואלו המוכרים להם את אותו ציוד ולמעשה מרוויחים לקוח.
המפסידים הם כל העוסקים בייבוא, שיווק ובשימוש של ציוד בטיחות לא תיקני הנמצאים בסכנה מתמדת של חשיפה לתביעות, איבוד זמן יקר של עובד הנפגע כתוצאה משימוש בציוד הנ"ל, חוסר מקצועיות של עובד בעבודה איטית עם ציוד לא מקצועי, איבוד לקוח כתוצאה משיווק של ציוד לא אמין ולא תיקני, במקרים קיצוניים אצל משתמשים מוסדיים מדובר בצווי סגירה וקנסות כבדים למפעלים ואירגונים בשל אי ציות להוראות ולכללי הבטיחות או עקב פציעה של עובד עד להתבהרות העובדות והטיפול במקרה, (קרה וקורה לעיתים רחוקות), כל אלו הם חלק מהפגיעה הישירה והעקיפה שיכולה להגרם כתוצאה משיווק של ציוד בטיחות לא תיקני.

לסיכום: ניתן לומר שישנם פחות אנשים מאושרים וכאלו הנמצאים בסכנת פגיעה וסכנה מתמדת האופפת מעל ראשם בשיווק ובשימוש בציוד בטיחות לא תיקני מאשר אנשים המרווחים (מעט מאוד) מרכישה של ציוד מוזל ולא איכותי
בעליל. ולכן ניתן לומר שזה לא מוסרי ולא אתי לשווק ציוד לא תיקני שכן ישנם יותר מפסידים ונפגעים מאשר מרווחים מאושרים בכל הקשור בייצור, שיווק ושימוש בציוד בטיחות לא תיקני.

חברת פרוטק מתמחה בשיווק וייעוץ במגוון תחומים רחב ומייצגת חברות בעלות שם עולמי כשאמינות ואיכות מוצריהן עומדות בראש

אין בכל האמור במאמר פגיעה או הטלת דופי בחברה או אירגון כזה או אחר, ­חובת ההוכחה לתקנים הנדרשים מוטלת על החברות המשווקות בלבד.